רקע ושאלת המחקר
האם מגע נעים ושיתופי בין קבוצות עוינות יכול לצמצם דעות קדומות ולייצר תוצאות חיוביות? שאלה זו עומדת בלב תיאוריית המגע, שנוסחה לראשונה על ידי אולפורט (1954), הגורסת כי מגע מסוג זה בין קבוצות אנטגוניסטיות יכול להפחית את הדעות הקדומות כלפי הקבוצה האחרת. בעוד שהפסיכולוגיה עסקה בנושא זה רבות, כלכלנים החלו לחקור אותו רק לאחרונה תוך שימוש בשיטות ניסוייות מחמירות. רוב המחקרים הקיימים התמקדו בהקצאה אקראית במעונות סטודנטים או בסביבות צבאיות במדינות עשירות, ולכן ידוע מעט מאוד על יכולתו של המגע לצמצם דעות קדומות בסביבות עבודה ובחברות הנמצאות בקונפליקט עמוק ומושרש. כמו כן, חסרה עדות על מידת ההתמדה של שינויי גישה לאורך זמן.
שיטת המחקר
נערך ניסוי שדה בקנפור נגר שבמדינת אוטר פרדש, הודו, אזור המאופיין בהיסטוריה ארוכה של קונפליקט דתי בין הינדים למוסלמים. אוטר פרדש דורגה כמדינה הגרועה ביותר מבחינת אלימות כיתתית בהודו בשנת 2017, עם מאות אירועי קונפליקט מדי שנה. קנפור עצמה ידעה פרעות קשות לאורך השנים, ובהן פרעות בשנת 1931 שגרמו לכ-300 הרוגים, ופרעות ב-1992 שגבו 254 קורבנות ביום אחד בלבד.
764 נשים בגילאי 15 עד 50, מ-30 שכונות עוני בקנפור נגר, גויסו להשתתף בקורס הכשרה מקצועית שבועי בתחום הקוסמטיקה. הרכב המשתתפות שיקף את הרכב האוכלוסייה במחוז: 81% הינדיות ו-19% מוסלמיות. המשתתפות חולקו באקראי לקבוצות של חמש נשים, כאשר כל הפעילות הקבוצתית במהלך השבוע התנהלה בתוך אותן קבוצות. הקורס כלל הרצאות, הדגמות ופעילויות מעשיות שעודדו מגע נעים ושיתופי, ובסיומו ביצעו הקבוצות מצגת עסקית משותפת. הוראה ניתנה על ידי שתי מדריכות, אחת הינדייה ואחת מוסלמית.
עמדות המשתתפות נמדדו בשלוש נקודות זמן: לפני הקורס, שבוע לאחר סיומו, ושישה חודשים לאחר מכן (בקרב מדגם משנה של 345 נשים). הכלי למדידת דעות קדומות היה גרסה מקוצרת של סולם עמדות קבוצתי מוכלל (Generalized Group Attitude Scale), הכולל חמישה היגדים, כאשר ציונים גבוהים יותר מעידים על דעות קדומות חמורות יותר.
ממצאים עיקריים
השפעת המגע הבין-קבוצתי: נוכחות של לפחות חברה אחת מהדת האחרת בקבוצה הפחיתה את הדעות הקדומות של שתי הקבוצות שבוע לאחר סיום הקורס: הדעות הקדומות של מוסלמיות כלפי הינדים פחתו ב-0.407 סטיות תקן, ואילו הדעות הקדומות של הינדיות כלפי מוסלמים פחתו ב-0.531 סטיות תקן. ממצא זה מדגים שמגע נעים ושיתופי יכול לצמצם דעות קדומות אפילו בסביבות קונפליקט מושרש.
עוצמת המגע: עלייה בשיעור המוסלמיות בקבוצה הפחיתה את הדעות הקדומות של הינדיות כלפי מוסלמים ב-1.486 סטיות תקן, אך עוצמת המגע לא השפיעה על עמדות המוסלמיות. הסבר אפשרי לכך נעוץ בתיאוריית הזהות החברתית: קבוצות מיעוט נוטות לפתח זהות חברתית חזקה יותר, ועשויות להיות גמישות יותר, כך שמגע עם אפילו הינדייה אחת מספיק לשינוי עמדות. לעומת זאת, הינדיות כקבוצת הרוב זקוקות למינון גבוה יותר של מגע כדי שיחול שינוי.
מאפייני האישיות: המגע הבין-קבוצתי הניב תוצאות חזקות יותר עבור משתתפות שהיו אקסטרוברטיות יחסית לחברות קבוצתן, וכן עבור משתתפות פתוחות יותר לחוויות חדשות. ממצא בולט לשלילה הוא שמוסלמיות אקסטרוברטיות שהוצמדו לקבוצות של הינדיות בעלות דעות קדומות חזקות הפגינו דעות קדומות מוגברות בסיום הקורס. ממצא זה מדגיש את הסכנה במגע שלילי.
זהות קסטה: המגע הבין-קבוצתי היה אפקטיבי יותר עבור משתתפות מקסטות מוחלשות, שסובלות בעצמן מאפליה ולכן ככל הנראה מפגינות אמפתיה רבה יותר. הדעות הקדומות של הינדיות מקסטות מוחלשות כלפי מוסלמים פחתו ב-0.512 סטיות תקן בנוכחות מוסלמית אחת לפחות, ו-1.309 סטיות תקן בהתאם לגידול ביחס המוסלמיות בקבוצה.
יכולת קוגניטיבית ועדכון אמונות: בניגוד למחקרים אחרים, לא נמצא שהיכולת הקוגניטיבית של חברות הקבוצה מהדת האחרת השפיעה ישירות על תוצאות המגע. עם זאת, נמצא שהפתעה חיובית (כשמשתתפת בעלת דעות קדומות מוצמדת לחברות בעלות יכולת קוגניטיבית גבוהה מהצפוי) הפחיתה דעות קדומות, בעוד שהפתעה שלילית הגבירה אותן. אפקט זה היה חזק במיוחד עבור הינדיות.
חוזק הזהות הדתית: ההשפעה החיובית של המגע הייתה עמוקה יותר עבור משתתפות שלא הגדירו עצמן כדתיות, ככל הנראה מפני שרמת הדעות הקדומות שלהן בבסיס הייתה נמוכה יותר.
התמדת השפעות לאורך זמן
ברובן, ההשפעות החיוביות של המגע על הפחתת הדעות הקדומות דעכו לאחר שישה חודשים. תוצאה זו מוסברת בכך שלאחר סיום הקורס, המשתתפות חוזרות לסביבתן הרגילה ומתרחקות ממגע עם בנות הדת האחרת. ניתוח ברמת שכונת העוני מראה שרמת הדעות הקדומות בשכונה כולה מנבאת בצורה חזקה את ההתפוגגות של השינוי בעמדות. ממצא מעודד אחד בולט: הינדיות שהוצמדו לקבוצה עם לפחות מוסלמית אחת המשיכו להפגין דעות קדומות נמוכות יותר גם שישה חודשים לאחר מכן (0.480 סטיות תקן). זהו אחד מהממצאים החזקים ביותר על התמדת שינוי עמדות שנמצאו בספרות.
מסקנות
מגע נעים ושיתופי יכול לצמצם דעות קדומות בין-קבוצתיות אפילו בסביבות קונפליקט מושרש. ההשפעה חזקה יותר על קבוצת הרוב (הינדים) כלפי קבוצת המיעוט (מוסלמים). אמנם רוב ההשפעות דועכות לאחר שישה חודשים, אך ההשפעה הנמשכת על הינדים מבשרת טובות מנקודת מבט מדיניות. כדי לייצר שינוי מתמשך בחברות מוטות-קונפליקט, ייתכן שנדרש מאמץ מתואם ומתמשך יותר, שיכוון לשכונה כולה ויכלול מעקב לאורך זמן. תוכניות הכשרה מקצועית מהסוג שנבדק כאן מציעות "דיבידנד כפול": שיפור כישורים תעסוקתיים לצד צמצום קונפליקט בין-קבוצתי.
מקור
Maiti, S. N., Pakrashi, D., Saha, S., & Smyth, R. (2022). Don't judge a book by its cover: The role of intergroup contact in reducing prejudice in conflict settings. Journal of Economic Behavior & Organization, 202, 533-548.
